דיכאון אחרי לידה

דיכאון אחרי לידה הינו דיכאון בעל אותם סימפטומים של דיכאון ״רגיל״. כשמו כן הוא הוא מופיע בתגובה ללידה ולשינויים העצומים העוברים עלייך. אנחנו נדרכים מדיכאון של אחרי לידה משום שהפגיעה אינה רק בך, באם, אלא באופן ישיר גם בתינוק הרך ולכן יש לטפל בדיכאון זה באופן מיידי.

הסימפטומים של דיכאון הם:

  1. מצב רוח ירוד המתבטא בעצב כבד או אפתיה – לא אכפת מכלום.
  2. חוסר חשק לעשות משהו ומכאן פגיעה בתפקוד – נמצא עצמינו שוכבים במיטה שעות על גבי שעות, כל משימה הכי קטנה נתפסת כענקית וכי אין לך כוחות לעשותה.
  3. פגיעה בתיאבון – בדרך כלל התגובה הפיזיולוגית של הדיכאון היא כי פגיעה בתיאבון ואין חשק לאכול כלל וכל ביס הכי קטן הוא עינוי. במקרים יוצאי דופן אין פגיעה בתיאבון אבל האוכל הופך לנחמה וזה הדבר היחידי שעושים – אוכלים.
  4. חוסר איזון במערכת השינה – או שלא מצליחים לישון בכלל, או שישנים כל היום.
  5. הסימפטום הפסיכולוגי הבולט ביותר הוא ירידה בערך העצמי, מרגישים מגעיל עם עצמינו – עד לכדי שנאה עצמית.

הגורמים לדיכאון לאחר לידה

הגורם הביולוגי – הגורם הביולוגי המרכזי הינו שינויים הורמונאליים היוצרים חוסר איזון במח ולכן כר פורה להפרעות פסיכולוגיות. בנוסף, אם יש נטייה גנטית לדיכאון במשפחה, זה גם מהווה כר פורה לפריצה של משבר דיכאוני.

הגורם האישיותי – אחד ממרכיבי האישיות התורמים לדיכאון זה הינו פרפקציוניזם. זו תקופה בה אין שליטה על הרבה ממרכיבי החיים וחוסר במושלמות מאפיינת שלב זה שכן אנו צריכות להתמסר לייצור חסר ישע שאינו מבטא עצמו במילים וזו משימה קשה המייצרת תיסכולים. הפער בין הרצון שלנו שהכל יהיה מושלם, למציאות בה אין הדברים מסתדרים כפי שאנו חולמים, מקשה על נשים עם מבנה אישיותי פרפקציוניסטי.

הגורם החברתי – היעדר תמיכה. לא סתם אומרים ש – "it takes a village" לגדל ילדים כלומר אנו זקוקות לתמיכה מהסובבים אותנו תמיכה ורגישות. לעיתים בן הזוג מספק תמיכה זו אך לעיתים גם בן הזוג עצמו זקוק לתמיכה או שאינו יודע לתת אותה. תחושת המצוקה הנובעת מהבדידות מוסיפה על הקושי בהתמודדות.

מה קורה מבחינה פסיכולוגית

אימהות זהו שלב מאוד מכריע בהתפתחות שלנו ובזהות שלנו. אנחנו משתנות מן הקצה לקצה. נוספו לנו תפקידים ואחריות הנשארים לכל החיים. ממצב בו דאגנו בעיקר לעצמינו אנו מתמסרות לגור אדם חדש, להשאיר אותו בחיים, לספק את צרכיו. ההבנה כי כל גישה שאנו נוקטות כלפיו מעצבת את חייו של הילד שלנו יכולה להבהיל. השינוי העצום הזה יוצר משברים במהלך הגדילה של ילדינו ולאורך כל ההורות אנו עוברות שינויים מרחיקי לכת. זו גם תקופה המהווה הזדמנות לשינוי.

השלב הראשוני של האימהות הינו ההיריון. כבר בהיריון אנו משתנות ומפנימות אט אט שאנו אחראיות לאדם נוסף הגדל בתוכנו. אנו מתחילות לחשוב ל הרך הנולד, מי הוא יהיה, ואיזה אימהות אנו נהיה, אנו משנות את הרגלי התזונה והפעילות שלנו בהתאם לצרכי ההיריון, הגוף משתנה ומשנה את הזהות הנשית שלנו. ואז מגיעה הלידה והנה איננו מרגישות כלל את התרוממות הרוח שמצפים מאיתנו לחוש.

ישנם פערים בין מה שציפינו וייחלנו לבין המציאות. אם האישיות רכה וגמישה פערים אלו לא יגרמו לדיכאון אלא לרגשות חולפים של תסכול ואכזבה ואז התאמה מחדש. אבל אם המרכיב האישיותי של פרפקציוניזם הינו נוקשה אזי כל תיסכול ואכזבה ימוטטו אותנו.

אחד הפערים הנפוצים והמייצרים טראומה קשור לחוויית הלידה. זהו הפער בין הלידה שדמיינתי וקיוויתי לבין הלידה בפועל. אנחנו שומעות על לידות קשות מנשים אחרות אבל עד שלא עברת את זה בעצמך אין את באמת יודעת כיצד זה מרגיש. ככל שנשים היו מקובעות יותר בזמן ההיריון לגבי הלידה הדמיונית שחלמו ותכננו כך נשארת בהן חוויה של חוסר שליטה, אכזבה, עצב, בגידה של הגוף ולעיתים אף אשמה – כאשר הלידה בפועל הייתה קשה. שאלות כמו למה לנשים אחרות הייתה לידה קלה יותר' מה זה אומר על האימהות שלי 'האם אינני יכולה להיות אמא טובה? מחשבות על כי פגעתי בתינוק שלי והכאבתי לו בזמן הלידה גם הן יכולות לעלות ולגרור רגשות אשמה גדולים.

פער בין התינוק שדמיינתי שיהיה לי לבין התינוק שיש לי בפועל. בחברה שלנו יש נטייה לעשות האדרה לשלב ראשוני זה באימהות. ישנן ״חלומות״ על התאהבות מיידית ברך הנולד וזה לא תמיד מתרחש בעיקר לא בשבועות הראשונים כשהמערכת הגופנית והנפשית שלך בטראומה עצמה. גם אימהות שזו להן הלידה השנייה והשלישית אשר מכירות את החוויה יכולות להרגיש את הפער הזה לדוגמא אמא לאחר לידה שנייה שדמיינה שייוולד לה תינוק נוח ורגוע כמו אחיו הבכור ונולד לה תינוק המרבה לבכות ומתקשה להירגע ולהירדם. הפער הזה מעלה אכזבה מהתינוק הממשי וגם מעצמה על כך שאינה מצליחה להרגיעו ועולות תחושות תסכול המתגברות אם אין חיבור רגשי מידי לתינוק, בהתאם ל "פנטזיית ההתאהבות".

פער נוסף היכול לגרום לערך עצמי ירוד הינו הפער בין האמא שחשבתי שאהיה לאמא שאני בפועל. יתכן וחשבת שאת תהיי אמא סבלנית מאוד אשר מתמסרת לתינוק בלי להרגיש כעס ותיסכול. והנה התינוקת שלך בוכה בלי הפסקה ואת מאבדת את הסבלנות ואפילו מתמלאה בכעס כלפיה מדוע היא אינה ילדה טובה.

האכזבות, הרגשות התיסכולים והמחשבות הרעות כל אלה מציפים ויכולים לדרדר את נפשינו לדיכאון של אחרי לידה.

בטיפול בדיכאון אחרי לידה נגע בכל ההתלבטויות והרגשות הללו. בפחדים ובשאלות. זוהי הזדמנות לצמיחה ולהורות מספקת ומלאה.

 

  • צור קשר

    לפרטים נוספים אל תהססו


    לחייג: 054-6350687


    או השאירו פרטים ואצור קשר

    שם:

    טלפון:

    מייל:

    • התמיכה שלך ההקשבה התובנה חידדו לי את הדרך בה אני צועדת. את ליווית אותי בכל פנייה בסבלנות אין קץ. ועל כך תודתי… י.ז.