טיפול בהפרעות שינה

הפרעת שינה הינה בעיה נפוצה בקרב ילדים, אבל גם מבוגרים סובלים מהפרעות שינה. ישנם סוגים שונים של הפרעות בשינה, אתייחס לשניים עיקריים: הפרעת שינה בגיל הרך והפרעת שינה בגיל המבוגר שמקורה בלחץ, מתח וחרדה.

הפרעת שינה בגיל הרך

תינוקות צריכים לישון כדי להתפתח. מירב הגדילה של המח ושל הגוף נעשית בזמן השינה, ושינה רצופה וטבעית הינה הכרחית להתפתחות תקינה. את זה כל אמא ואבא יודעים. אבל תינוקות וילדים רכים מפתחים קושי להירדם וקושי להישאר ישנים במשך לילה שלם (מחקרים מראים שכ 20-30%) מהתינוקות מאובחנים עם הפרעות שינה.

חלק גדול מהבעיה נעוץ בהקניית הרגלים. הליכה לישון היא בעצם פרידה בין התינוק להורים. יש תינוקות שרגישים יותר לפרידה זו, הם מרגישים כשהם לבד, ומוחים על כך. כהורים מאוד קשה לעמוד מול בכי של תינוק ומיד אנו מרגישים רגשות אשם, רחמים וחרדה. נמצא שהורים מתמודדים בשני אופנים שונים: דרך אחת הינה לא להקנות הרגלי שינה ולאפשר לתינוק להירדם בנוכחות ההורה.  בבתים כאלה התינוק יירדם על הידיים, או לצד ההורים, תוך כדי הנקה או תוך נענוע העגלה. ע"פ תיאוריית עיקרון הרצף, הצורך בחום הגוף של ההורה ובנוכחותו במשך כל שעות היום והלילה הינו צורך בסיסי של תינוקות וילדים רכים ואנו עלולים לגרום לנזק בכך שאנו כהורים מפרידים את התינוק מאיתנו. לפי תיאוריה זו, הפרעות בשינה הינן טבעיות והן קורות בשל ההפרדה המוקדמת בין ההורים לילדיהם. ע"פ גישה זו הילד הרך "יגמל" מהצורך לשינה משותפת מעצמו ועל ההורים להמתין בסבלנות ולספק את הצרכים הנתפסים כהכרחיים.

הגישה השנייה גורסת את ההפך הגמור. ע"פ גישה זו על ההורה ללמד את התינוק כבר מיומו הראשון להירדם לבד על מנת שלא יפתח הרגלים של הירדמות בנוכחות ההורה. לפי גישה זו לתינוקות אין צורך התפתחותי או אחר להישאר במחיצת ההורה יום וליל  וכי אלו התניות חברתיות או קשיים של ההורים עצמם להיפרד מתינוקם. מכאן שהפרעות בשינה נגרמות ע"י אי הקניית הרגלים ע"י ההורים. לכן, ע"פ גישה זו, על התינוק ללמוד כמה שיותר מוקדם להירדם לבד ובכך לא ליצור את ההרגל הלא תקין של להירדם במחיצת מישהו.

הצגתי שתי גישות מנוגדות ואף קיצוניות. בעיניי הפיתרון בטיפול להפרעות בשינה הוא איפה שהוא באמצע, בהתחשב במקרה הספציפי וצרכי התינוק המשתנים. החשיבות בעיני בסופו של דבר היא למצוא את דרך האמצע הנוחה להורה ולתינוק. כמובן שנוקשות ואטימות  מייצרת אווירה בה התינוק וצרכיו לא נשמעים ולא נראים ע"י ההורה לא משנה ע"פ איזה גישה. גם הגישה שהינה כביכול מתירנית המאפשרת את השינה לצד ההורה הינה אטומה ונוקשה כאשר היא קיצונית שכן היא לא מביאה בחשבון צרכי נפרדות שיש גם לתינוקות ופעוטות. ישנם תינוקות שנרדמים לבד מיומם הראשון וישנים את הלילה בכוחות עצמם, אלה תינוקות בעלי מזג רגוע, עם חרדה מועטה, ומערכת ביולוגית של שינה שהינה מווסתת באופן טבעי. תינוקות אחרים חרדים יותר, שנתם קלה יותר, ובאופן כללי רגישים יותר, הם יצטרכו תשומת לב אחרת.  היכולת להירדם לבד קשורה ליכולת הרגעה עצמית וליכולת להיות לבד  – מבלי שזה יפחיד. התינוק מבפנים מרגיש בטוח ורגוע ואינו תלוי במישהו אחר כדי לעבור את הלילה. לעיתים מצב זה מובנה בתינוק מעצמו לפעמים צריך להבנות זאת ולהקנות זאת לתינוק.

כיצד עובדים על הפרעת השינה והקניית הרגלים?

אני עובדת עם הורים בשני מישורים עיקריים: במישור אחד הטיפול בהפרעות שינה מתמקד בכם ההורים: האם אתם מתואמים בינכם לגבי הצורך בהרגלי שינה? האם אחד מכם או שניכם חרד בעצמו מהמחשבה על כך שהתינוק יירדם לבד? האם ישנם עוד מיכשולים בדרך? מה הצרכים שלכם?

במישור השני נבין ביחד את הפעוט שלכם ודרככם נטפל בצרכיו שלו כדי שנפטר מהפרעות השינה שבעצם מפריעות לשינה שלכם.  מה הם צרכיו ההתפתחותיים? מה הטמפרמנט שלו? איך אפשר לעזור לו בדרך הכי נכונה לו? איך נחזק אותו?

אח"כ "נתפור" לפי מידה את הדרך להקניית הרגלי השינה, הביטחון העצמי והיכולת להיות לבד.

הפרעת שינה במבוגרים

מניסיוני הפרעות בשינה על בסיס רגשי (ולא על בסיס ביולוגי) מבוססות על היכולת העצמאית הפנימית לוויסות רגשי, תחושת ביטחון ורוגע והנאה מהיכולת להיות לבד כיחידה עצמאית. בלילה אין יותר גירויים חיצוניים כמו עבודה, חברים, טלוויזיה, אור, אוכל וכו'. אנחנו לבד עם עצמינו, עם המחשבות והרגשות שלנו. המחשבות הפסימיות נהיות  יותר פסימיות ויותר טורדניות כאשר אין הסחות דעת מבחוץ. או אז אנחנו יותר מאמינים למחשבות הרעות שלנו:"לא אמצא עבודה", "איך אתפקד מחר אם אני לא נרדם", "כמה דברים יש לי לעשות – לא יהיו לי כוחות", "אף אחד לא ירצה אותי" ועוד ועוד. המחשבות שלנו נהיות אז קטסטרופאליות. ברגע שעברנו סף מסוים של חרדה, יהיה קשה בכוחות עצמינו לחזור ולהירגע, וגם אם נתיש עצמינו ונרדם, החרדה תעיר אותנו באמצע הלילה, תתבע את מקומה.

אז מה עושים? מה הפיתרון?

בטיפול בהפרעות שינה, מניסיוני הקליני, טיפול תרופתי הרגעתי עובד טוב והוא עובד יותר טוב מטיפול בהפרעות שינה באמצעות כדורי שינה וזאת משום שמקור ההפרעה הינו בשל חרדה ומתח ולא בהפרעה ביולוגית במנגנוני השינה. לכן צריך לטפל במקור הבעיה. ללא שינה החרדה והמצב הרגשי רק הולכים ומחמירים שכן נוצר לופ: אינני ישן בלילה, אינני עובד טוב למחרת – דבר המייצר מתח נוסף המדיר שינה מעיניי בלילה וחוזר חלילה. וכמובן שחוסר בשינה מייצר תנודתיות במצב הרוח, דיכאון, עצבים, ודלדול כוחות. לכן צריך, לטעמי, בשלב הראשון והמיידי להפסיק את חוסר השינה ולטפל תרופתית.

בשלב השני אפשר להתערב טיפולית. ראשית צריך לאבחן את המקורות ללחץ ולחרדה, מה גורם לך להילחץ כל כך עד כדי כך שאין את יכולה לישון? אחרי שנבין ביחד את הדבר אשר עבורך גורם לחוסר איזון זה, נוכל להתרכז בבעיה ולבנות עבורך טיפול בהפרעות שינה. לדעתי שילוב בין כלים להרפיה ומדיטציה ביחד עם הבנה עצמית שהינה מגדלת ומחזקת מביא לשינוי המתבקש. הפרעות בשינה הינן סימפטום למשהו אחר. בדרך כלל חרדה ומתח הנובעים ממצוקות אחרות. הבעיה נפתרת אם מטפלים גם בסימפטום וגם בשורש הבעיה.

לפגישה איתי ולבירור פרטים על טיפול בהפרעות שינה התקשרו ל 054-6350687.

  • צור קשר

    לפרטים נוספים אל תהססו


    לחייג: 054-6350687


    או השאירו פרטים ואצור קשר

    שם:

    טלפון:

    מייל:

    • הגעתי אלייך כאדם חרד מפחד וחסר ביטחון. והיום אנו מסיימים תהליך חשוב עבורי שאני יוצא ממנו אדם אחר… א.