טיפול בחרדה

מה זה חרדה?

חרדה זה רגש! רגש שבמקור נועד לשמור עלינו מסכנות בסיסיות וממשיות בעולם האמיתי כמו טורפים לדוגמא. עם התפתחות האנושות המרנו את סכנות החיים מחיות הבר לסכנות אחרות: סכנות ממכוניות, מטוסים, כלי נשק, אנרגיה (חשמלית, גרעינית) ועוד. בנוסף, מורכבות החיים בעידן שלנו הוסיפו פחדים אקזיסטנציאליים (קיומיים) כמו האם אני שווה, האם אני מוצלח ביחס לחבריי ולמצופה ממני, מה מקומי בעולם, ובשביל מה לחיות. שאלות קיומיות כאלה המאפיינות את הדורות האחרונים גם הן מאיימות איום פסיכולוגי על העצמי שלנו. המנגנון האבולוציוני השומר עלינו מסכנות אמיתיות (כמו טורפים) הפך במאה שלנו למנגנון לא יעיל (20-30 אחוז מכלל האוכלוסיה) ואצל חלקינו החרדה הפכה לפתולוגית ומפריעה בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים.

פחד וחרדה הן תגובות נורמליות לסכנות (ממשיות או דמיוניות) ולהרגיש פחד וחרדה זה אינו מצב פתולוגי. החרדה הפתולוגית הינה תחושה של פחד מאיום לא ידוע, פנימי ומעורפל שלא באמת מסכן את חיינו. וכאשר הפחד והחרדה הללו חוזרים ומתמידים למעלה מן הסביר בנסיבות הקיימות וכשהם משבשים את החיים הנורמליים אז מתקיימת הפרעת חרדה. פחד מוגזם או חסר יסוד מסביר רבות מן התופעות הפסיכיאטריות הנפוצות.

סוגים של הפרעות חרדה:

פוביות – פוביות הן פחדים ספציפיים ומוקצנים מגירויים או ממצבים מסוימים, הפחדים הינם מופרזים יחסית למידת הסכנה הנשקפת. האובייקטים של הפוביה הינם רבים ומשתנים. הנה רשימה חלקית: חיידקים, נחשים, עכבישים, טיסות, גבהים, מקומות פתוחים, מקומות סגורים, מצבים חברתיים ועוד. אמנם האובייקטים הללו יכולים להיתפס כסכנה באופן מוצדק אבל לא במידת הסכנה שהאדם הפובי תופס אותם. במילים אחרות האדם הפובי מגזים בתפיסתו את אובייקט החרדה. אצלו החשיפה לאובייקטים הללו או למצבים הפוביים מעוררת חרדה עמוקה ומשתקת. האדם הסובל יתאמץ בכל מאודו להימנע מאובייקט החרדה או מצב החרדה.

התקפי חרדה (panic attacks) – התקפים היכולים להיות קצרים או ארוכים ועוצמת תסמיני החרדה היא בלתי נסבלת. זה מרגיש כמו התקף של אימה. עבור האדם העובר התקף חרדה הסיבה אינה ברורה, ההתקפים פשוט מגיעים. התקף החרדה מופיע עם שלל סימפטומים גופניים כמו: דפיקות לב, לחץ דם, בחילות, הקאות, רגש קיצוני של פחד, תחושת אי שליטה ושיגעון, אי יציבות וסחרחורות, אלה רק חלק מסתמיני חרדה. התקף החרדה הינו פתאומי ועוצמתי וההירגעות ממנו אורכת זמן מה.

הפרעה טורדנית-כפייתית (ocd) הפרעה זו כרוכה במחשבות מתפרצות ועקשניות, חוזרות ונשנות, ומעגליות כלומר אין פתרון. המחשבות מעוררות חרדה. מחשבות אלו יכולות להיות מלוות בהתנהגויות (טקסים) המתבצעים על מנת לבטל את המחשבות הטורדניות. הפרעה זו נפוצה מאוד בעידן שלנו בעיקר סביב פחד ממחלות (היפוכונדריה). האדם הלוקה בחרדת בריאות, נמצא בחשש תמידי ומצוקה שמא הוא סובל ממחלה חמורה אשר רופאים לא הצליחו לגלות. יש החוששים שהם עומדים לחלות במחלה רצינית, ומיחושים או סימפטומים פיזיים של הגוף הינם המנבאים על כך. בעידן האינטרנט כאשר אינפורמציה קלה כחמורה ושאינה מצונזרת נמצאת באופן חופשי במרשתת זה כר פורה ומלבה להפרעה הכפייתית טורדנית מסוג בריאות.

הפרעת דחק פוסט טראומטית (ptsd) – אנחנו מכירים טוב את התופעה מחיילים שעברו טראומה במהלך שירותם הצבאי. בשפה התרבותית הצבאית התופעה נקראת ״הלם קרב״. ההפרעה הזו יכולה להופיע לא רק בצבא אלא אצל כל אחד שעבר אירוע קשה שאיים על העצמי (הפיזי או הפסיכולוגי). לדוגמא אנשים שעברו התעללות מינית, רגשית או פיזית. אנשים שעברו תאונות דרכים, אירועי טרור, או כל אירוע אחר שאיים עלינו והפחיד אותנו. הייחוד של ההפרעה הזו היא שהמטופל סובל מ״פלאשבקים״ של האירוע. וכאשר נמצא בסביבה המזכירה לו את האירועים הקשים הגוף מגיב בחרדות קשות.

התמודדות עם חרדה וטיפול בחרדה

הטיפול והתמודדות עם חרדה הינו מגוון ולכל הפרעת חרדה יש את המרכיבים הספציפיים שלה. כמובן שלכל אדם יש את הסיבות המעוררות חרדה שלו. יחד עם זה ישנם מספר מרכיבים שהטיפול כולל בכל הפרעות החרדה. ראשית המטופל צריך להבין ולהכיר את הפרעת החרדה שלו, ואפילו להתיידד איתה. כלומר להפסיק לפחד ממנה כל כך. הפחד מהחרדה יוצר סיבוכי נפש נוספים ״החרדה מהחרדה״. בדרך כלל אנשים החווים חרדה בפעמים הראשונות מרגישים רע ולא יודעים מה זה. חרדה שולחת אנשים למיון בחשש שיש להם התקף לב או משהו בריאותי כזה או אחר. תסמיני החרדה הינם גופניים ולכן ההרגשה היא כי משהו עם הגוף לא בסדר. ההבנה העמוקה כי זו תופעה פסיכולוגית מתבססת בתחילת הטיפול. עם ההבנה הזו השאיפה היא לגייס את המטופל לטפל בבעיה עצמה ביחד איתי. שנינו, המטופל ואנוכי ביחד מטפלים בבעיית החרדה. בשלב זה גם נבין שאין מה לפחד מהחרדה. אמנם אלו רגשות עוצמתיים ולא נעימים אבל ניתנים לוויסות ולמיגור.

שלב נוסף המאפיין עבודה עם הפרעות חרדה היא היכולת העצמית לווסת את החרדה. יש לנו שליטה מסויימת בתופעת החרדה ואנחנו נלמד שיטות לוויסות. שיטות הרגעה כוללות כלים כמו נשימות, מדיטציה. לא לכולם הכלים הללו ״מדברים״ וחלק מהאנשים אומרים לי כי אינם ״מתחברים״ לכלים מעולם הגוף-נפש. זה בסדר לא חייבים. יחד עם זה הכלים מעולם הגוף-נפש הם כלים שעוזרים לנו לשלוט בסימפטומים הגופניים ולהרגיע את המערכת.

עוד שלב חשוב והוא שלוקח את זמן הטיפול המירבי הינו הבנת הטריגרים העמוקים המפעילים את החרדה. כלומר לא רק הטריגרים הטריויאליים (האובייקטים המפעילים באופן ישיר את החרדה) אלא הגורמים העמוקים הנפשיים. זהו השלב הקריטי והמורכב בטיפול פסיכולוגי. אם נטפל אך ורק בסימפטומים, החרדה תחזור שוב בצורה אחרת. צריך לעקור את הבעיה מהשורש. בגלל מבנה המח והמורכבות שלו, בגלל למידות ראשוניות שלמדנו בינקותינו ובגיל הצעיר, בגלל צורות הזיכרון המורכבות שהמח שלנו משתמש בהן, בגלל התת מודע שגם הוא משתתף בתהליך יצירת החרדה, כל אלה עושים את עבודתנו המשותפת מעניינת ומורכבת, עדינה ומסובכת. בתהליך זה הנפש מתחזקת, הביטחון העצמי נבנה, עוברים תהליכים של קבלת עצמי על חולשותינו וחוזקותינו. הידיעה של עצמינו מאפשרת שליטה טובה יותר על כל חלקי אישיותנו. החרדה בשלב זה כבר אין לה מקום במערך הנפשי.

לדוגמא מטופלת הסובלת מחרדה חברתית הגיעה במצב בו היא משותקת בסיטואציות חברתיות, ״אין לי מה להגיד״ מכאן הגיעה למסקנה שהיא אדם ״משעמם״. הבעיה התפזרה עוד עד כי המטופלת האמינה שאין ביכולתה לגרום למישהו להתאהב בה בגלל אישיותה המשעממת והדלה. ופשוט ככה היא. בטיפול עשינו את ההפרדה בין הטמפרמנט שלה הטבעי שהינו ביישני ואותו צריך לקבל (גם טמפרמנט ביישני אפשר לרככו אם רוצים) לבין החרדה שהתווספה עם השנים ויצרה את השיתוק אותו הרגישה בסיטואציות חברתיות. היא למדה לשלוט יותר ויותר בחרדה בסיטואציות חברתיות ולהשתחרר מהכבלים של החרדה והביישנות. הרעיון שהיא נאחזה בו כאילו היא ״משעממת״ הינו אמונה עמוקה שלה וצריך היה לשרשו. זה לא נכון. אין אנשים משעממים. יש אנשים שלא מכירים את עצמם. בתהליך הטיפולי התחזקה אצלה הנוכחות שלה, מה שאנחנו מכנים בז׳רגון הטיפולי – תחושת הסובייקטיביות שלה התעצמה. כבר אי אפשר לבטל אותה, יש לה מה להגיד. חשוב לי להגיד בנקודה זו שאין קסמים בטיפול בחרדה (או טיפול פסיכולוגי בכלל). טיפול פסיכולוגי דורש מאמץ ומחוייבות, גם אם לא בא לנו. טיפול בחרדה לא תמיד קל כי מתעמתים עם המקומות הכי קשים לנו. הכי בא לנו לברוח ולא להתמודד. הטיפול לא תמיד מרגיש מועיל כי לפעמים הדרך לא ברורה. אבל זו הדרך וצריך להתמסר לה כדי שהטיפול יעבוד.

לפגישת ייעוץ בנוגע לטיפול ופרטים ראשוניים אודות התמודדות עם חרדה התקשרו אליי
נירית שגיא 054-6350687

  • צור קשר

    לפרטים נוספים אל תהססו


    לחייג: 054-6350687


    או השאירו פרטים ואצור קשר

    שם:

    טלפון:

    מייל:

    • הגעתי אלייך כאדם חרד מפחד וחסר ביטחון. והיום אנו מסיימים תהליך חשוב עבורי שאני יוצא ממנו אדם אחר… א.