טראומה ופוסט טראומה

טראומה מוגדרת כתגובה בלתי מסתגלת לארוע המייצר דחק (סטרס. התגובה מפריעה למנגנוני ההתמודדות לפעול בהצלחה ומכאן יהיו בעיות שונות בתפקוד.

הפרעת דחק פוסט טראומטית, או בכינוייה העממי פוסט טראומה מאובחנת ככזו ע"פ הסימפטום המרכזי שלה שהינו זיכרונות חודרניים, פלאשבקים, של הארוע הטראומטי. הארוע הטראומטי הינו ארוע קיצוני אשר יש בו איום ממשי על הפרט. ארועים כמו תאונת דרכים, אסון טבע, נוכחות במוות אלים של אדם אחר, מלחמה ועוד. מעולמנו הפרטי כעם ישראל ארועי השואה לדוגמא היוו ארועים טראומטיים ולאורך זמן. כמו כן ארועי טרור או מלחמה אף הם מהווים ארועים טראומטיים. בפוסט טראומה התגובה הראשונית לארוע בדרך כלל תהיה הלם – ההלם עובר כעבור יומיים שלושה. הסימפטום המרכזי של פלאשבקים יגיע בתגובה מאוחרת כמספר שבועות ועד למספר חודשים אחרי הארוע. בפלאשבקים האדם חי מחדש את הטראומה בזיכרונות חודרניים או בחלומות. אלה זיכרונות מפחידים ביותר והאדם כלוא בתוך זיכרונות אלו ללא היכולת להשתחרר מהם.

סימפטום נוסף המאפיין הפרעת דחק פוסט טראומטית הינו הפחד וההימנעות מכל דבר היכול איך שהוא לרמוז על או להזכיר את הארוע הטראומטי המקורי. סימפטום זה גורם לאנשים שעברו ארועים כאלו אט אט להסתגר בתוך הבית או מקום בטוח אחר – רק כדי לא לפגוש שום דבר העלול להזכיר במשהו את הארוע.

סימפטום נוסף המאפיין הפרעה זו הינו התפרצויות זעם דרמתיות וחריפות של פחד ואלימות בעקבות גירויים המזכירים את הטראומה. אנשים אשר מאובחנים בפוסט טראומה, נמצאים במעין מצב של עוררות יתר של מערכת העצבים כאשר החושים מאוד מחודדים, כך שכל דבר מקפיץ, ומפחיד ומעורר תגובה.  זה כמו לחיות בתוך סיוט מתמשך שלא נגמר.

טיפול בפוסט טראומה

הטיפול בפוסט טראומה, הינו דווקא לחשוף את המטופל לארוע הקשה אך בסביבה בטוחה, בקליניקה, כאשר אנחנו מווסתים את הרגשות, החרדות, והפחדים שעולים כתגובה לתמונות וסצנות מהארוע. אחת משיטות הטיפול המוצלחות ביותר בפוסט טראומה היא שיטה טיפולית המבוססת על היכולת הטבעית של הגוף לרפא עצמו. (לפרטים נוספים – מאמר המסביר שיטת  EMDR)

ארועי חיים שאינם בסדר גודל קיצוני עדיין משפיעים עלינו וגורמים למיני-טראומות. והתגובה שלנו לארועים אלו תופיע בצורה של בסימפטומים כמו הימנעות, חרדה, וזיכרונות קשים. אומנם העוצמה לא תהיה בסדר גודל משתק כמו בהפרעה פוסט טראומטית אבל עדיין הם ישבשו את חיינו וימנעו מאיתנו להגשים את הפוטנציאל שלנו. לדוגמא: נניח ותלמיד בית ספר דיבר פעם אל מול קהל בכיתתו והתגובה הייתה לעג וצחוק של אחד התלמידים בכיתה. ארוע שכזה יכול לגרום לתגובה טראומטית ואותו ילד ואח"כ מבוגר לא ידבר יותר אל מול קהל ולא יבחר, לדוגמא, בקריירה של מורה או קריירה אחרת המצריכה עמידה אל מול קהל.  זהו לכל הדעות ארוע המשפיע על מסלול החיים וניצול הפוטנציאל המלא. דוגמא אחרת: בחור אשר בזמן קיום יחסים מיניים חווה חוסר בזיקפה. בת זוגתו הגיבה לכך לא בצורה עדינה. אותו הבחור חווה מיני טראומה. יש סבירות גבוהה שהוא יפחד שוב שארוע שכזה ישנה. יש אפשרות כי יפתח הימנעות וחשש מקיום יחסי מין. כמובן שאירועים קטנים או גדולים ישפיעו אחרת על כל אינדיבידואל. יש כאלה שאינם יכאבו את הכישלון הקטן ויוכלו לעבור הלאה בקלות יחסית מבלי שתהיה לכך השפעה. ויש כאלה שיחוו זאת כארוע קשה ויפתחו סביב זה טראומה – כלומר בעיה תפקודית כלשהיא.

ארועי מיני-טראומה ישפיעו עלינו יותר ברמת ההימנעות. ואילו הפרעה פוסט טראומטית תחווה יותר כלחיות מחדש את הטראומה ביומיום.

  • צור קשר

    לפרטים נוספים אל תהססו


    לחייג: 054-6350687


    או השאירו פרטים ואצור קשר

    שם:

    טלפון:

    מייל:

    • הגעתי אלייך כאדם חרד מפחד וחסר ביטחון. והיום אנו מסיימים תהליך חשוב עבורי שאני יוצא ממנו אדם אחר… א.