EMDR

שיטת טיפול ייחודית בטראומה מצטברת ובפוסט טראומה:

EMDRּ

Eye Movement Desensitization Reprocessing (הקהיה ועיבוד מחדש ע"י תנועת עיניים). טכניקה זו הומצאה על מנת לטפל בפוסט טראומה.

כאשר מתרחש ארוע קשה, הוא מציף את מערכת העצבים ולעיתים ננעל במח, יחד עם התמונות, הקולות, המחשבות והרגשות שהתרחשו בזמן הארוע. ארוע שכזה משפיע עלינו בצורה שלילית לאורך זמן משאיר שרידי זיכרונות על נפשנו – ונקרא ארוע טראומטי. השרידים הללו מתקבעים בדפוסי החשיבה והרגש שלנו ובאישיותנו ואנו פועלים תחת השפעתם אם במודע ואם לאו. האירוע שיצר זיכרון הופך לחלק מה database הכללי שלנו. זיכרון שלא אופסן כראוי ממשיך להשפיע עלינו. רמת ההשפעה של הזיכרון על התנהגותנו ,ועוצמת הסימפטומים אשר הוא מייצר יקבעו האם אנו סובלים יגדירו מפוסט-טראומה. לעומת זאת זיכרון שעבר עיבוד אדפטיבי, לא מפעיל אותנו יותר ולא מייצר סימפטומים פוסטטראומטיים. לדוגמא: אם עברנו תאונת דרכים קשה ואנו לא מסוגלים לעלות על הרכב ולנהוג יותר כלומר אנו נמנעים מפעילות זאת ויש לנו זיכרונות מפחידים מהתאונה (פלאשבקים) אזי אנו סובלים מפוסט טראומה. אבל אם עברנו תאונת דרכים, ומהר מאוד יכולנו לחזור לשגרה, מבחלי שזה מעורר בנו זיכרונות קשים, איננו סובלים מפוסט טראומה. בכל שיטות הטיפול (דינאמי, קוגנטיבי-התנהגותי) אנו מעבדים מחשבות רגשות ואירועים. גם בטיפול ע"פ EMDR המטרה היא לשנות את האופן בו אירועים מאופסנים בזיכרון שלנו, כך שלא ייצרו לנו סימפטומים, והפעם בליווי טכניקה ייחודית. טכניקה זו נשענת על היכולת הטבעית של מעבד הנתונים שלנו, המח, לעבד מחדש באופן טבעי אירועים מהעבר, מההווה ומהעתיד כלומר אירועים שאנחנו מדמיינים שיקרו.

את השיטה אפשר לבצע באופן בלעדי או לשלבה בין שיטות טיפול נוספות.

בטיפול ב EMDR יוצרים תגובה מוחית ייחודית שמאפשרת אינטגרציה בין צד ימין של המוח וצידו השמאלי (גירוי בילטראלי). למה חשוב עיבוד בין שני צדי המח? הצד הימני מעבד נתונים שאינם ורבאליים והוא רושם רגשות ותחושות גופניות (חרדה, עצב, מועקה) הצד השמאלי מעבד ורושם מחשבות ("אני נחות", "אני חסר אונים"). על ידי פעולת העיניים (הזזת העיניים מצד לצד) אנחנו מאפשרים עיבוד נתונים מחדש מאוזן יותר ואדפטיבי יותר. נשמע מוזר נכון? איך תנועת עיניים עוזרת לנו לעבד נתונים ולהיפטר מרגשות שליליים?

ילד בכיתה ג' מרים את האצבע לשאלת המורה בשיעור חשבון ועונה תשובה לא נכונה. המורה מגחכת או אומרת משהו משפיל והילדים בכיתה צוחקים. אין ספק שלילד הממוצע זהו אירוע המשפיע על רגשותיו ומסקנותיו. ובואו ונמשיך את הסיפור ונניח כי הילד אינו מספר לאמא או אבא את מה שאירע בבית הספר. כמו שאנחנו מכירים את מעבד הזיכרון הפרטי שלנו, אירוע זה שהייתה לו השפעה, ירשם בזיכרון בצורה לא אדפטיבית. כלומר גם רגשות שליליים כמו מועקה, תסכול, בלבול, השפלה ירשמו בזיכרון, וגם מחשבות מכלילות ומעוותות כמו לדוגמא: "אני טיפש" או "עדיף לא לדבר מול אנשים". כל אחד ומערכת ההתניות שלו. זיכרון זה משפיע וישפיע על הילד והאיש המבוגר מאותו הרגע ואילך.

החוקרים מניחים שכאשר אדם מוטרד מאוד, מוחו אינו מסוגל לעבד אינפורמציה באופן "בריא" ונורמאלי ורשמים נשמרים בזיכרון בצורה שאינה אדפטיבית. כלומר הילד בכיתה ג' לדוגמא רשם את הזיכרון תחת השפעתו המטרידה של האירוע, זיכרונות כאלו הינם בעלי השלכות שליליות מתמשכות על הדרך בה האדם רואה את העולם ומתקשר לאנשים אחרים, באופן שמפריע לחיי היום יום שלו.

לסוגים רבים של טיפולים נפשיים, מטרות דומות. יש מיגוון הסברים ליעילות השיטה. אחד מהם גורס שתהליך טיפול ה-EMDR דומה למה שקורה באופן טבעי במהלך חלימה או תנועות עיניים מהירות בעת שנת החלום (REM) מחקרים אחרים הראו שהקשב הכפול: מחד להזזת העיניים מאידך לזיכרון הנגוע, מאפשר עיבוד מחדש.

EMDR כולל מרכיבים נוספים מלבד הגירוי הבילטראלי אשר גם להם תרומה מכרעת ליצירת שינוי. לדוגמא השהייה לאורך זמן בתוך החוויה המטרידה , הזרימה החופשית של אסוציאציות, הליווי המכוון והממקד של המטפל.
שיטת ה EMDR היא אחת השיטות הטיפוליות הנחקרות ביותר ויש לה סימוכין מחקריים רבים מאוד. להתרשמות בקרו באתר המרכז את כל המחקרים בנושא:
http://emdr.nku.edu/

טיפול זוגי

השפעת טיפול זוגי

זוגות רבים מחפשים טיפול זוגי לבעיות הזוגיות שלהם היכולות להיות שונות ומגוונות: חוסר סיפוק, חוסר אמון, רגשות קשים האחד כלפי השני כמו זלזול, כעס ושנאה לפעמים. יש המתלוננים על בעיות במיניות, או אי התאמה בערכי המשפחה. יש המגיעים לטיפול זוגי בגלל בגידות. וכל זה מהווה רשימה חלקית של הקשיים בזוגיות.

בתרבות הנוכחית כאשר לנשים יש יותר כח והן פחות תלויות בבן זוגן כלכלית ורגשית, בעידן שלנו בו האינדיבידואל וצרכיו הם במרכז תשומת הלב, בדור שלנו בו כולם מסביב מתגרשים או בוגדים או מתנסים בצורות שונות של חיים משותפים ומדברים על כך בחופשיות, הבעיות בתוך זוגיות מקבלות הד מאוד גדול ומשמעותי. כשיש ילדים בתמונה הבעיות גדלות עוד יותר שכן אנו לא רוצים לפגוע בילדינו מצד אחד ומצד שני מרגישים שמשלמים מחיר כבד על כך כשנמצאים בתוך זוגיות בעייתית.

טיפול זוגי עם נירית שגיא

בטיפול זוגי איתי הפגישות יאפשרו מקום לחשיבה ותקשורת במרחב שומר ומוגן. אתם תוכלו להגיד דברים שלא יכולתם להגיד אחד לשני. ותנסו למצוא את הדרך המתאימה לכם, תוך כדי שמירה על הצרכים של כל אחד ואחת. בדרך כלל זוג עם בעיות מגיע לטיפול זוגי ושרשרת של הטחות אשם עוברות מצד לצד. מי יותר מסכן, מי יותר נפגע. ברגע שנוכל ביחד ליצור מרחב בו נוכל באמת להקשיב האחד לשניה ללא ציניות ופגיעה הדדית נשמע לפתע פתאום שיש צרכים חשובים שהמערכת הזוגית לא התייחסה אליהם: צרכים לחופש, צרכים למגע וחום, צרכים לשיחה ואינטימיות, צרכי תיאום וחלוקה, צרכי נפרדות.

ללא תקשורת בסיסית טובה לא יכולה להיות זוגיות טובה. לזוגות אשר לא יודעים לדבר ולהקשיב האחד לשניה, עבודה על התקשורת תהיה השלב הראשון וההכרחי בטיפול: פיתוח תקשורת מכבדת ואמפטית המתחשבת באופן שוויוני בצרכים של שני הצדדים. על מנת שתתפתח יכולת שכזו, מטפל צריך להיות אקטיבי,מתערב ובעל נוכחות דומיננטית השומרת על שני הצדדים. מניסיוני, לצעוק האחד על השניה ולהיפך, לא פותר בעיות או מקרב פתרונות. אפשר לבטא קושי ותסכול גם בדרכים אחרות.

איך מגדירים את הבעייה?

להגדרת הבעיות השונות בתוך המערכת הזוגית נקדיש מספר פגישות. מערכת זוגית הינה דינאמית ומורכבת. בזוגיות אנו מייצרים דפוסים המשפיעים האחד על השני במעגליות מתמשכת, מעין מעגל מכושף בו לכל אחד תפקיד ראשי ותפקידי משנה מבלי שיש יכולת יציאה. לדוגמא, ככל שהאחד רוצה את השני יותר ורוצה לשלוט בו יותר, השני יברח יותר ויתרחק יותר ובכך האחד חווה נטישה ויגדיל את הדרישה והשתלטנות והשני יברח עוד יותר וייסגר עוד יותר – נשמע מוכר?

הגדרת והבנת המעגל שלכם תוך כדי למידה לתקשר ולהקשיב באופן מכיל, יוצרת את התנאים האידיאליים לפתרון. במקרים רבים השלב הזה בטיפול זוגי מספיק והזוגיות המאווררת יוצאת לדרך מחדש.

ישנן מערכות זוגיות אשר מחפשות מענה לצרכים אותם הזוגיות השמרנית אינה מאפשרת. בטיפול תוך שמירה על גמישות מחשבתית, קבלה ואי ביקורת ושיפוט, נמצא דרכים להתמודד עם הבעיות. לכל צורת חיים בה נבחר יש את היתרונות והחסרונות שלה. אין מושלם, אין פתרון ללא מחירים, אין חיים ללא מחירים. אם החלטתם להתגרש נתמודד עם המחיר של פירוק המשפחה, אם החלטתם להישאר ביחד ולוותר על גירויים חיצוניים, מידי פעם תחושו תסכול ואובדן חירות. אם החלטתם להתנסות בזוגיות מתחדשת כמו נישואים פתוחים או פוליאמורים, גם כאן יש מחיר, הוא יתבטא בקינאה, חשדנות ולעיתים ריחוק ואי אמון. אחרי שמבינים שאין פתרון מושלם, חושבים ביחד, על הדרך המתאימה לכם הלוקחת בחשבון את שניכם.

לטיפול זוגי התקשרו אליי, נירית שגיא 0546350687

הקליניקה ממוקמת ברמת אביב, תל אביב, על יד האוניברסיטה

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

הגישה הקוגניטיבית התנהגותית לטיפול בבעיות נפשיות שמה דגש על שינוי בתהליכים קוגניטיביים כמו מחשבות, תפיסות ואמונות ותהליכים התנהגותיים כמו הימנעויות והתנהגויות בלתי מסתגלות.
הגישה אינה שמה דגש על מקורות הבעיה, השינוי ע"פ גישה זו יקרה אם נשנה את המחשבות שלנו על עצמינו ועל העולם ואת ההתנהגות שגורמת לנו לבעיות.
טיפול מוצלח ינבע משינוי בשני אלמנטים אלו. לדוגמא מישהו חושב על עצמו שהוא טיפש וחושב שהאנשים עימם בא במגע חושבים עליו את אותו הדבר (מחשבות ,תפיסות ואמונות) ובנוסף בהתנהגותו הוא נמנע מללמוד ולהשקיע ובכך מביא לאי הצלחה (הימנעות והתנהגות בלתי מסתגלת).

גישת טיפול קוגניטיבי התנהגותי

ע"פ גישה זו המחשבות שלנו הן שמניעות ומפעילות את הרגשות והרגשות מפעילים את ההתנהגות ע"פ התרשים הבא:

הגישה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (או טיפול cbt) תטפל בשלושת המרכיבים הללו באמצעות הגמשת המחשבות ושינוין (האם יתכן שאינני טיפש?), הרפיות על מנת לווסת את עוצמת הרגשות (רגשות של מועקה וחרדה) ושינויים התנהגותיים ע"י חשיפות לאירועים מהם נמנעים (למידה על מנת להצליח). הגישה הינה ממוקדת מאוד ועובדת על מטרות קטנות.
אחד ההדגשים הבולטים של הגישה הוא תשומת הלב הניתנת למחשבות (קוגניציה), בטיפול בגישה זו העבודה הקוגניטיבית בוחנת את המחשבות האוטומטיות שעולות באירוע נתון ("אני טיפש") על בסיס הגיוני ומציאותי על מנת לעזור למטופל להעריך מחדש ולבחון דרכי חשיבה חלופיות. הטענה המרכזית היא שלאירוע עצמו אין עוצמה רגשית אלא שהפרשנות לאירוע כלומר המחשבות על כך הן שגורמות לרגש.
כאן נדרשת מיומנות מאוד גבוהה מצד המטפל ומוטיבציה גבוהה לשינוי מצד המטופל.

הטיפול במרכיב הרגש ע"פ הcbt- cognitive behavioral therapy כולל הרפיות לסוגיהן, ע"פ שיטה זו ההרפיות תשמשנה בעבודה בעיקר בהפרעות חרדה וטראומה. ההרפיה עוזרת להשיג שליטה על התחושות הפיזיולוגיות ומלמדת התרגלות לרגש החרדה. התנהגויות נמנעות ע"פ הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מחזקות את המחשבות האוטומטיות ומעוותות את הרגשות, לדוגמא, יואב תופס עצמו כביישן מחשבה "אני ביישן" "אני לא חברותי" לכן נמנע מסיטואציות חברתיות.

ההימנעות מהסיטואציות החברתיות מגבירה את התפיסה של עצמו כביישן, את הביישנות עצמה (רגשות) ושוב יוצרת התנהגות נמנעת – מעגל שקשה לצאת ממנו ללא טיפול. חשיפה הינה שיטה בטיפול cbt, לפי שיטה זו חושפים את המטופל לסיטואציות מהן הוא נמנע בהדרגה עד שהוא מתרגל להתמודד עם המחשבות והרגשות הלא נעימים שעולים.

המיוחד לגישה בטיפול התנהגותי קוגניטיבי הוא המיקוד שלה בבעיה מסויימת, כלומר, הטיפול יהיה מאוד ממוקד ויעסוק בניתוח סיטואציות בהן עלו המרכיבים הקוגניטיביים הרגשיים וההתנהגותיים. השינוי יבוא ע"י התעסקות עניינית בחשיבה ובהתנהגות ובתחושות הגופניות שחווה המטופל הקשורים לבעיה אותה העלה ולסימפטומים של הפסיכופתולוגיה, הגישה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי משתמשת באמצעים כמו שאלונים להערכה ואבחון ובדיקת המצב של המטופל לאורך הטיפול וכן בשיעורי בית על מנת לעשות עבודה בין הפגישות.

מהם היתרונות של טיפול CBT?

היתרונות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי הם שהגישה יעילה בטיפול בבעיות ממוקדות כמו פוביות לדוגמא, בנוסף הגישה הומאנית בה למטופל יש תפקיד פעיל לאורך כל התהליך הטיפולי.
החסרונות של השיטה הינם שהיא יכולה להיתפס כשטחית מכיוון שהיא מטפלת בהקטנת הסימפטומים ולא בהתפתחות האישיות כמכלול.

אני בדיכאון, מה לעשות?

הדיכאון גורם לתחושת ייאוש. ייאוש זו התחושה ששום דבר לא יעזור! לעולם מצבי לא ישתפר!

התחושות הקשות ביותר הן של חוסר ערך עצמי, כלומר: אני לא מספיק שווה, אני אפס, אף אחד לא רוצה אותי, אני לבד! יש לי מזל רע, הכל לא הולך לי ועוד. כשהדיכאון משתלט, המחשבות השליליות האלה בעצם משתלטות ושולטות, ההרגשה היא רעה, מועקה כבדה וחוסר אנרגיה. ככל שעובר יותר זמן התחושות האלה מתגברות עד שיש תחושה איומה של תקיעות.

מה לעשות?

קודם כל להבין שיש בעיה. הבעיה היא נפשית כלומר המחשבות והרגשות יצאו מפרופורציות ואיזון. ואתם מאמינים למחשבות שרצות לכם בראש!

דיכאון זו בעיה שיש לה מרכיבים נפשיים וגופניים וצריך להשתמש במגוון של כלים שונים כדי להתחזק ולצאת מהמשבר הנוכחי ובנוסף להתחזק ככה שזה לא יחזור!

- השלב הראשון בטיפול בדיכאון זה לזהות את הביקורת העצמית שאינה מציאותית ואמיתית
- השלב השני זה ללמוד לא להאמין לביקורת העצמית, למחשבות הללו.
- בשלב השלישי יש הקלה מסוימת
- בשלב הרביעי לומדים לקבל את מה שלא ניתן לשנות ועדיין להפיק מהחיים את המקסימום. לכולם מגיע לחיות טוב!

טיפול תרופתי? טיפול פסיכולוגי? עצה מחבר?

תשובתי לשאלה הזו היא:תלוי! תלוי כמה הדיכאון חמור כי כמו לכל דבר בחיים גם לדיכאון יש דרגות. רק איש מקצוע בעל ניסיון שראה רבים כמוך יכול להעריך איפה אתם על הסקאלה.

אם המצב קשה, לפעמים ממליצים לקחת תרופות. על זה מדברים בפגישה הראשונה.

בפגישה הראשונה אפשר להעריך מה המצב. לפעמים תוך חמש פגישות יש הקלה עצומה! אפשר שוב לנשום. לפעמים צריך יותר זמן. זו המומחיות של הפסיכולוגים לפענח את המצב ולהציע פיתרון.

בא לי למות, מה לעשות?

הרצון למות נובע מייאוש ומסבל נפשי כבד. התחושה היא שאי אפשר לסבול את הכאב הנפשי יותר. המחשבה כי זה לעולם לא יעבור מתווספת וכך נוצר הדחף למות ה "בא לי למות". הרצון למות זה כמו מן דחף כזה, כמו גל ואח"כ זה נרגע. לכן כשיש את הרצון הזה צריך לטפל בו ומהר כי ברוב המקרים הוא חולף. הסבל הנפשי בהדרגה עובר וחולף גם הוא עם הטיפול הנכון. כשאתם מרגישים על סף התאבדות:

- - השלב הראשון להבין שזה דחף או גל וזה עובר
  - השלב השני לדבר עם מישהו שבדרך כלל עושה לכם טוב על מנת לפרוק את המתח
  - השלב השלישי לטפל במקור הבעיה: בתחושה של הייאוש, בערך העצמי הנמוך, בביקורת העצמית והשנאה העצמית.
  - השלב הרביעי להתחיל לחיות! לא חייבים לסבול. יש דרכים להתחזק נפשית ואישיותית וכך לעבור דברים קשים שהחיים מזמנים עם פרופורציות ושלווה נפשית.

לשיחת התייעצות ופרטים התקשרו לנירית שגיא 054-6350687

רק רצינו להגיד לך תודה רבה! על ההקשבה, הנתינה והרוגע שהשרית בכל מהלך הטיפול. תודה על הכלים והכח להמשיך.. משפחת ב'