טיפול קוגניטיבי התנהגותי

הגישה הקוגניטיבית התנהגותית לטיפול בבעיות נפשיות שמה דגש על שינוי בתהליכים קוגניטיביים כמו מחשבות, תפיסות ואמונות ותהליכים התנהגותיים כמו הימנעויות והתנהגויות בלתי מסתגלות.
הגישה אינה שמה דגש על מקורות הבעיה, השינוי ע"פ גישה זו יקרה אם נשנה את המחשבות שלנו על עצמינו ועל העולם ואת ההתנהגות שגורמת לנו לבעיות.
טיפול מוצלח ינבע משינוי בשני אלמנטים אלו. לדוגמא מישהו חושב על עצמו שהוא טיפש וחושב שהאנשים עימם בא במגע חושבים עליו את אותו הדבר (מחשבות ,תפיסות ואמונות) ובנוסף בהתנהגותו הוא נמנע מללמוד ולהשקיע ובכך מביא לאי הצלחה (הימנעות והתנהגות בלתי מסתגלת).

גישת טיפול קוגניטיבי התנהגותי

ע"פ גישה זו המחשבות שלנו הן שמניעות ומפעילות את הרגשות והרגשות מפעילים את ההתנהגות ע"פ התרשים הבא:

הגישה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (או טיפול cbt) תטפל בשלושת המרכיבים הללו באמצעות הגמשת המחשבות ושינוין (האם יתכן שאינני טיפש?), הרפיות על מנת לווסת את עוצמת הרגשות (רגשות של מועקה וחרדה) ושינויים התנהגותיים ע"י חשיפות לאירועים מהם נמנעים (למידה על מנת להצליח). הגישה הינה ממוקדת מאוד ועובדת על מטרות קטנות.
אחד ההדגשים הבולטים של הגישה הוא תשומת הלב הניתנת למחשבות (קוגניציה), בטיפול בגישה זו העבודה הקוגניטיבית בוחנת את המחשבות האוטומטיות שעולות באירוע נתון ("אני טיפש") על בסיס הגיוני ומציאותי על מנת לעזור למטופל להעריך מחדש ולבחון דרכי חשיבה חלופיות. הטענה המרכזית היא שלאירוע עצמו אין עוצמה רגשית אלא שהפרשנות לאירוע כלומר המחשבות על כך הן שגורמות לרגש.
כאן נדרשת מיומנות מאוד גבוהה מצד המטפל ומוטיבציה גבוהה לשינוי מצד המטופל.

הטיפול במרכיב הרגש ע"פ הcbt- cognitive behavioral therapy כולל הרפיות לסוגיהן, ע"פ שיטה זו ההרפיות תשמשנה בעבודה בעיקר בהפרעות חרדה וטראומה. ההרפיה עוזרת להשיג שליטה על התחושות הפיזיולוגיות ומלמדת התרגלות לרגש החרדה. התנהגויות נמנעות ע"פ הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מחזקות את המחשבות האוטומטיות ומעוותות את הרגשות, לדוגמא, יואב תופס עצמו כביישן מחשבה "אני ביישן" "אני לא חברותי" לכן נמנע מסיטואציות חברתיות.

ההימנעות מהסיטואציות החברתיות מגבירה את התפיסה של עצמו כביישן, את הביישנות עצמה (רגשות) ושוב יוצרת התנהגות נמנעת – מעגל שקשה לצאת ממנו ללא טיפול. חשיפה הינה שיטה בטיפול cbt, לפי שיטה זו חושפים את המטופל לסיטואציות מהן הוא נמנע בהדרגה עד שהוא מתרגל להתמודד עם המחשבות והרגשות הלא נעימים שעולים.

המיוחד לגישה בטיפול התנהגותי קוגניטיבי הוא המיקוד שלה בבעיה מסויימת, כלומר, הטיפול יהיה מאוד ממוקד ויעסוק בניתוח סיטואציות בהן עלו המרכיבים הקוגניטיביים הרגשיים וההתנהגותיים. השינוי יבוא ע"י התעסקות עניינית בחשיבה ובהתנהגות ובתחושות הגופניות שחווה המטופל הקשורים לבעיה אותה העלה ולסימפטומים של הפסיכופתולוגיה, הגישה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי משתמשת באמצעים כמו שאלונים להערכה ואבחון ובדיקת המצב של המטופל לאורך הטיפול וכן בשיעורי בית על מנת לעשות עבודה בין הפגישות.

מהם היתרונות של טיפול CBT?

היתרונות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי הם שהגישה יעילה בטיפול בבעיות ממוקדות כמו פוביות לדוגמא, בנוסף הגישה הומאנית בה למטופל יש תפקיד פעיל לאורך כל התהליך הטיפולי.
החסרונות של השיטה הינם שהיא יכולה להיתפס כשטחית מכיוון שהיא מטפלת בהקטנת הסימפטומים ולא בהתפתחות האישיות כמכלול.

אני בדיכאון, מה לעשות?

הדיכאון גורם לתחושת ייאוש. ייאוש זו התחושה ששום דבר לא יעזור! לעולם מצבי לא ישתפר!

התחושות הקשות ביותר הן של חוסר ערך עצמי, כלומר: אני לא מספיק שווה, אני אפס, אף אחד לא רוצה אותי, אני לבד! יש לי מזל רע, הכל לא הולך לי ועוד. כשהדיכאון משתלט, המחשבות השליליות האלה בעצם משתלטות ושולטות, ההרגשה היא רעה, מועקה כבדה וחוסר אנרגיה. ככל שעובר יותר זמן התחושות האלה מתגברות עד שיש תחושה איומה של תקיעות.

מה לעשות?

קודם כל להבין שיש בעיה. הבעיה היא נפשית כלומר המחשבות והרגשות יצאו מפרופורציות ואיזון. ואתם מאמינים למחשבות שרצות לכם בראש!

דיכאון זו בעיה שיש לה מרכיבים נפשיים וגופניים וצריך להשתמש במגוון של כלים שונים כדי להתחזק ולצאת מהמשבר הנוכחי ובנוסף להתחזק ככה שזה לא יחזור!

- השלב הראשון בטיפול בדיכאון זה לזהות את הביקורת העצמית שאינה מציאותית ואמיתית
- השלב השני זה ללמוד לא להאמין לביקורת העצמית, למחשבות הללו.
- בשלב השלישי יש הקלה מסוימת
- בשלב הרביעי לומדים לקבל את מה שלא ניתן לשנות ועדיין להפיק מהחיים את המקסימום. לכולם מגיע לחיות טוב!

טיפול תרופתי? טיפול פסיכולוגי? עצה מחבר?

תשובתי לשאלה הזו היא:תלוי! תלוי כמה הדיכאון חמור כי כמו לכל דבר בחיים גם לדיכאון יש דרגות. רק איש מקצוע בעל ניסיון שראה רבים כמוך יכול להעריך איפה אתם על הסקאלה.

אם המצב קשה, לפעמים ממליצים לקחת תרופות. על זה מדברים בפגישה הראשונה.

בפגישה הראשונה אפשר להעריך מה המצב. לפעמים תוך חמש פגישות יש הקלה עצומה! אפשר שוב לנשום. לפעמים צריך יותר זמן. זו המומחיות של הפסיכולוגים לפענח את המצב ולהציע פיתרון.

בא לי למות, מה לעשות?

הרצון למות נובע מייאוש ומסבל נפשי כבד. התחושה היא שאי אפשר לסבול את הכאב הנפשי יותר. המחשבה כי זה לעולם לא יעבור מתווספת וכך נוצר הדחף למות ה "בא לי למות". הרצון למות זה כמו מן דחף כזה, כמו גל ואח"כ זה נרגע. לכן כשיש את הרצון הזה צריך לטפל בו ומהר כי ברוב המקרים הוא חולף. הסבל הנפשי בהדרגה עובר וחולף גם הוא עם הטיפול הנכון. כשאתם מרגישים על סף התאבדות:

- - השלב הראשון להבין שזה דחף או גל וזה עובר
  - השלב השני לדבר עם מישהו שבדרך כלל עושה לכם טוב על מנת לפרוק את המתח
  - השלב השלישי לטפל במקור הבעיה: בתחושה של הייאוש, בערך העצמי הנמוך, בביקורת העצמית והשנאה העצמית.
  - השלב הרביעי להתחיל לחיות! לא חייבים לסבול. יש דרכים להתחזק נפשית ואישיותית וכך לעבור דברים קשים שהחיים מזמנים עם פרופורציות ושלווה נפשית.

לשיחת התייעצות ופרטים התקשרו לנירית שגיא 054-6350687

רק רצינו להגיד לך תודה רבה! על ההקשבה, הנתינה והרוגע שהשרית בכל מהלך הטיפול. תודה על הכלים והכח להמשיך.. משפחת ב'